ניסיון החיים מלמד, שמצבו הרפואי של אדם, בעיקר של הלוקה בבריאותו, עלול להחמיר בחלוף הזמן. לדוגמה: אדם שנפגע בברכו- קיים סיכוי שמצבה יחריף עם השנים לכדי הפרעות תפקודיות, קשיים בתנועתיות ואף חוסר יציבות, אשר יחייבו אותו להמשך בירור, מעקב וטיפולים נוספים.   

אדם המוכר כנכה צה"ל, בגין פגימה פיזית ו/או נפשית ומעוניין להגדיל את אחוזי נכותו, עליו לעשות זאת באמצעות הגשת "תביעה לבדיקה מחדש" ע"י וועדה רפואית- שמשמעותה בפועל תביעה להחמרת מצבו הבריאותי ו/או הנפשי.

התנאים להגשת תביעת החמרה נגד משרד הביטחון

1. תנאי בסיסי להגשת תביעת החמרה הוא שהפגימה המדוברת הוכרה מלכתחילה ע"י קצין התגמולים במשרד הביטחון, ככזו שנגרמה בעת השירות הצבאי ועקב תנאי השירות.  אלמלא מתקיים תנאי זה, לא ניתן יהיה להגיש תביעת החמרה.
2.  ניתן להגיש תביעת החמרה אם עברו לפחות שישה חודשים מיום קביעת דרגת הנכות לאותה הפגימה.

נציין, כי במקרים מסוימים כאשר לא מתקיים תנאי זה, ניתן להתגבר על כך 

באמצעות הגשת תביעה לנכות מוסבת, למשל: במקרה בו אדם נפגע בברך שמאל 

וקיבל נכות בגין הפגיעה, ועם הזמן מפתח בעיות בברך ימין עקב העומס עליה, יכול 

הוא להגיש תביעה לנכות מוסבת, עפ"י תקנה 9.     

 

אופן הגשת תביעה נגד משרד הביטחון

תביעת החמרה יש להגיש ליחידה לוועדות רפואיות באגף השיקום שבמשרד הביטחון, בהתאם למחוז אליו משתייך התובע.

להגשת התביעה יש לצרף חומר רפואי עדכני ותיעוד רלוונטי, המעיד על החמרת מצבו של התובע.

אופן התנהלות הוועדה הרפואית

אדם שעמד בתנאים להגשת תביעה להחמרת מצבו, כאמור לעיל, יוזמן לוועדה רפואית. שם עליו להציג טענותיו באשר לפגיעה המוכרת ולהחרפת מצבו הרפואי, להציג את המסמכים התומכים בכך ולעמוד לבדיקה פיזית בפני חברי הוועדה. 

נציין, כי הוועדה לרב תדון רק בנושאים בהם נתבקשה בתביעת ההחמרה, אולם היא רשאית לדון בכל מרכיבי הנכויות המוכרות. 

נוסף על כך, חשוב לקחת בחשבון, שהוועדה הרפואית לא מחויבת בהחלטתה לקביעות קודמות והיא רשאית לשנותן, באופן המעלה את הנכות או מפחיתה, זאת בהתאם לשיקול דעתה לאחר בדיקת התובע ועיון בחומר הרפואי. 

וועדה רפואית הדנה בתביעה להחמרה הינה וועדה מחוזית, כלומר, וועדה מדרג ראשון. על כן, התובע רשאי להגיש ערעור על החלטתה לוועדה רפואית עליונה. גם לקצין התגמולים עומדת זכות להגיש ערעור על החלטת הוועדה המחוזית.   

 

דבר נוסף שחשוב לדעת הוא, כי לא רק לנכה עומדת הזכות להגיש בקשה לבדיקה חוזרת, אלא גם לקצין התגמולים, במקרים בהם הוא סבור שחל שינוי במצבו הרפואי של הנכה המשפיע על דרגת נכותו, זאת כמובן בחלוף חצי שנה ממועד בדיקתו האחרונה. יתרה מכך, רשאי קצין התגמולים לזמן את הנכה אחת לשנה לשם בדיקה רפואית חוזרת, במידה שהוועדה הרפואית לא קבעה אחרת. 

יחד עם זאת, קצין התגמולים משתמשים בזכות זאת לעיתים רחוקות, רק במידה וקיימת סיבה מהותית לכך ולא באופן שרירותי.

חשיבות העזרות בעו"ד מומחה תביעות משרד הבטחון

אם החלטתם להגיש בקשה לבדיקה חוזרת (תביעת החמרה) אנו ממליצים מאוד להיעזר בעו"ד בעל מומחיות בתחום, טרם ההליך ובמהלכו. 

מניסיוננו רב השנים, תובעים הפועלים לבדם מבלי להיוועץ ולהיערך כראוי טרם הדיון בפני הוועדה, לא פעם שוגים בטיעוניהם, מחסירים פרטים מהותיים או לחילופין מעלים טענות לא רלוונטיות. 

חשוב מאוד להדגיש, שלאופן ניסוח הטיעונים ודרך הצגתם, כמו גם לבחירת המסמכים הרפואיים המתאימים, השלכות קריטיות על זכאותו של התובע בפני הוועדה הרפואית, בעיקר בתביעות מסוג זה.

תפקידנו כעו"ד המתמחים בתחום, הוא: לבחון לעומק את תיקו של התובע, לעיין בכל החומר הרפואי והבדיקות הנלוות, לקבוע מה רלוונטי ויכול לתמוך בתביעה להחמרה ולבדוק את אפשרויות השיבוץ בדרגת ההחמרה, עפ"י מצב התובע בהתאם לתקנות הנכים. משרדנו גם מוצא חשיבות רבה בהכנת התובע לדיון בפני הוועדה הרפואית המחוזית, בליוויו ובייצוגו בפניה, ועושה כל שביכולתו על מנת למקסם את סיכויו הצלחת התביעה להחמרה.

The post העלאת אחוזי נכות באמצעות תביעה נגד משרד הביטחון appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

נפצעתם במהלך שירותכם הצבאי או הביטחוני? לקיתם במחלה כתוצאה מתנאי שירות בצה"ל או במערכת הביטחון? דעו את זכויותיכם!

כמה עובדות שכדאי לדעת על מנת שתוכלו לממש את מלוא הזכויות שמגיעות לכם:

1. למי מוגשת תביעה להכרה כנכה צה"ל?

אם נפגעה בריאותכם הפיזית ו/או הנפשית ואתם מעוניינים להגיש תביעה להכרתכם כנכי צה"ל, עליכם לפנות בבקשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, בהתאם למקום מגוריכם, המופיע בתעודת הזהות. פנייה להכרה כנכה צה"ל מעוגנת בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 (נוסח משולב).

2. מתי כדאי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?

• כדאי ורצוי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בכל מקרה בו נפגעתם, גופנית ו/או נפשית במהלך שירותכם במערכת הצבאית או הביטחונית וכתוצאה מעיסוקכם או שהותכם במערכת זו. שני תנאים מצטברים אלו הם הכרחיים על מנת שקצין התגמולים יכיר בכם כנכי צה"ל.
• אנו ממליצים להגיש את התביעה, גם אם הסיכוי לזכות בה אינו גבוה, ממספר סיבות: אחת מהן, היא שעולם הרפואה הוא דינאמי ומשתנה, מה שעשוי להשפיע על סיכויי הצלחתכם בתביעה ועל הקשר הסיבתי בין תנאי השירות להתפרצות הפגימה. בנוסף, גם אם תביעתכם נדחית היום, ייתכן ובעתיד ישתנה החוק ותוכלו להיות מוכרים בהתאם לשינויים.
• בהתאם לקבוע בחוק הנכים, את התביעה הראשונה להכרה יש להגיש בטווח של שלוש שנים מיום שחרורכם מהשירות הביטחוני, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותכם, אחרת תחול התיישנות על התביעה. לגבי מחלה- קיימת תקופת התיישנות ארוכה יותר, לפי תקנות הנכים.
• בפועל, ישנם מקרים בהם קצין התגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות, כמו למשל במקרה של "חבלה רשומה" (חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון).

3. כמה זמן נמשך הליך תביעה נגד משרד הביטחון?

הליך בירור התביעה להכרה הינו ארוך, ממושך ומורכב. הטיפול בתביעה עשוי להימשך מספר שנים, בהן נערך בירור מקיף ומעמיק ע"י קצין התגמולים והממונים מטעמו, של שלושת הרכיבים העיקריים בתביעה: א. רכיב עובדתי- נושא אופי תנאי השירות ומאפייניו. ב. רכיב רפואי- נושא החבלה או המחלה. ג. רכיב משפטי- נושא הקשר הסיבתי בין תנאי השירות לבין הופעת החבלה או המחלה. בתום הבירור העובדתי ואיסוף האינפורמציה הרלוונטית יקרה אחד מהשניים:

1. במקרה של חבלה: תוזמנו לוועדה רפואית מטעם משרד הביטחון, שתקבע את גובה אחוזי הנכות שלכם, בהתאם למצבכם הגופני.
2. במקרה של מחלה: תוזמנו לבדיקה אצל רופא מומחה (בדיקה המכונה וועדת קשר סיבתי), שתפקידו להמליץ לקצין התגמולים בחוות דעת רפואית, האם להכיר בכם כנכי צה"ל. במידה ותוכרו, תעברו לוועדה רפואית לשם קביעת אחוזי נכותכם.

4. האם כדאי להיעזר בייעוץ וטיפול משפטי?

כדאי מאוד ומומלץ ביותר להיוועץ בעורך דין שתחום מומחיותו הוא טיפול וייצוג נכי צה"ל ונכי מערכת הביטחון כנגד משרד הביטחון! מכיוון שניהול תביעה מול קצין התגמולים במשרד הביטחון דורש הבנה בתחום, מקצועיות והתמודדות עם הליכים בירוקרטיים סבוכים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מיומן ומקצועי בתחום, על מנת להכיר ולהבין את ההליך בפניו אתם עומדים. חשוב מאוד לדעת: במרבית המקרים, גם תביעות שנראות פשוטות לכאורה, נדחות ע"י משרד הביטחון בשל מהלכים מוטעים של הטוען זכות לנכות או מי מטעמו, או עקב גישה לא רצינית בניהול התביעה, שנובעת לא פעם מחוסר ידע. על מנת להימנע ממצב שכזה, אנו ממליצים להיוועץ בעו"ד מומחה בתחום טרם הגשת התביעה. טיפ חשוב – מומלץ להיות מסודרים! שמרו את המסמכים הרפואיים, חוות דעת רפואיות ושאר אסמכתאות היכולות לסייע לכם ולמי מטעמכם בניהול הליך התביעה.

5. מה כולל הליך הטיפול והייצוג המשפטי?

הליך הליווי והייצוג המשפטי של הטוען זכות לנכות במאבקו מול משרד הביטחון, על מנת שיוכר כנה צה"ל, הינו מורכב ונמשך מספר שנים. אנו, כעורכי דין המתמחים בתחום, פועלים במספר מישורים. הליך הטיפול המשפטי הוא מדויק ומורכב, בין היתר, מ: הכנת תצהיר מפורט באשר לתנאי השירות של הנפגע, שהיה בהם כדי לגרום להופעת החבלה או המחלה; איתור והגשת מסמכים עובדתיים המאשרים את תנאי השירות; איתור עדים ועדויות תומכות להופעת החבלה/מחלה; המצאת חומר רפואי ומסמכים רפואיים אזרחיים וצבאיים של הנפגע ; איתור והגשת תיקים רפואיים וכיו"ב. תפקידנו כעורכי דין הוא בניהול דיאלוג שוטף עם קצין התגמולים במשרד הביטחון ועם הגורמים מטעמו, ומתן מענה רציף לדרישותיהם בהליך הבירור העובדתי-רפואי בתביעה. כמו כן, קיימת חשיבות גדולה בהכנת הטוען זכות לנכות לוועדה רפואית לבדיקת הקשר הסיבתי, כלומר הכנה מדוקדקת לקראת בדיקתו בידי רופא מומחה מטעם משרד הביטחון, לצורך כתיבת חוות דעת רפואית. נוסף על כך, אנו מכינים את הנכה לקראת בדיקת וועדה רפואית מטעם משרד הביטחון לקביעת אחוזי נכות, ובמקרים מסוימים מלווים אותו לוועדה הרפואית ומייצגים אותו בפניה.

6. כיצד מתחילים בתביעה נגד משרד הביטחון?

כצעד ראשון, אנו ממליצים לכם לפנות להתייעצות עם עורך דין מיומן, מקצועי ומנוסה בטיפול וייצוג נכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון. פגישת ייעוץ במשרדנו, משרד עו"ד אבינו ביבר, המתמחה בתחום למעלה מ- 35 שנה, אינה כרוכה בתשלום, איננה מחייבת ויכולה להאיר בפניכם את המסלול בפניו אתם עומדים. כאן תוכלו להרחיב בנושא תביעה נגד משרד הביטחון עם משרד עו"ד אבינו ביבר

7. מי אנחנו ולמה לעבוד דווקא אתנו?

משרד עו"ד אבינו ביבר נוסד בשנת 1983 ומתמחה מאז היווסדו בטיפול משפטי בנכי צה"ל וייצוג אנשי מערכת הביטחון- משטרת ישראל, משמר הגבול, שב"ס, שב"כ ומוסד. למשרד מוניטין כלל ארצי ותקדימים חשובים ביותר בתחום ההכרה והטיפול בנכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון. לאורך השנים, נושאים רבים בהם טיפל ומטפל המשרד עולים לסדר היום הציבורי, באמצעות התקשורת הכתובה והאלקטרונית. למשרדנו וותק של 35 שנה בתחום הטיפול והייצוג בנפגעי מערכת הביטחון. באמתחתנו הצלחות רבות המתבטאות בתקדימים משפטיים. העקרונות המנחים אותנו הם: מקצועיות, מסירות ושקיפות. בנוסף, אנו רואים באמינות ערך מרכזי ומקפידים להדגיש בפני לקוחותינו באופן ברור ביותר, שפרט לעבודה קשה, מסירות, רצינות והרצון להצליח- אין אנו מבטיחים הבטחות שווא להצלחות. אנו עושים כל שביכולתנו לייצג נאמנה את לקוחותינו ולהשיג את התוצאות המקסימליות עבורם.

The post תביעה נגד צה"ל – נפצעתם במהלך שירותכם הצבאי או הביטחוני? דעו את זכויותיכם! appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

רישום פלילי מופחת מהו?

חומרת ההשלכות של רישום פלילי ברורה אם כך לכולם, אבל יש תקווה גם למי שהורשע ונרשם לו רישום כזה בתיקו. בשנת 2012 נכנס הסדר חדש לתוקף שנקרא "רישום פלילי מופחת". זוהי בשורה לכל אלה שיש להם רישום פלילי או שעלולים להיקלע למצב שבו יהיה להם רישום פלילי כבר בזמן השירות הצבאי. הסדר חדש זה מקל על חייל שהורשע בעבירה מסוג עוון, שדינה עד שלוש שנות מאסר. ההסדר קובע כי רק מספר מצומצם של גופים יזכה לקבל את המידע על אודות הרישום הפילי שלו ולא לכל אחד. כמו כן, קובע ההסדר החדש כי חמש שנים לאחר מתן גזר הדין הרישום הפלילי יימחק לחלוטין וינוקה עברו של החייל שהוא כעת אזרח כמו כולם.

הרישום הפלילי נרשם גם לאזרחים נורמטיביים

הקלות אלה באות להיטיב עם חיילים ולסייע להם להתחיל בחיים חדשים בתוך תקופת זמן סבירה, מבלי לדון אותם לחיים שלמים עם אות קלון. רישום פלילי, בניגוד למה שיודעים בציבור כולל גם תיקים סגורים או כאלה שלא הובאו למשפט. כלומר, כל מפגש של האזרח או החייל עם החוק, גם הנורמטיבי ביותר, עם או בלי ייצוג של עורך דין פלילי. מכיוון שרק לאחר 17 שנים מיום מתן פסק הדין נמחק הרישום הפלילי מהמאגר המשטרתי, כל גורם שהוא יוכל לקבל אותו כשיפנה לקבל מידע על אדם מסוים. מכאן גם נובע מהי חשיבות המחיקה או ההפחתה של רישום פלילי כזה.

מקרים של הפחתת רישום פלילי

כאמור, כל עבירה שהיא מסוג עוון תירשם ברישום פלילי מופחת, ולא כולם יוכלו לראות זאת במאגר המשטרתי. נוסף על כך, אנשים שיש להם רק הרשעה אחת ויחידה והיא מבית הדין הצבאי והוא עומד בדרישות ההסדר גם הרישום הפלילי שלו יופחת אוטומטית אף ללא הגשת בקשה מיוחדת. עורך דין פלילי שמטפל בתיק שלכם מלכתחילה הוא זה שיכול לדאוג לכך שאם כבר יוגש נגדכם כתב אישום הוא יהיה כזה שגם הרשעה בו תוכל להיחשב לרישום פלילי מופחת, ולכן חשוב מאוד להתייעץ עמו ולקבל ייצוג שכזה. גם לאחר מכן מומלץ להתייעץ עם עורך הדין הפלילי כדי להגיש בקשה מיוחדת שכזאת להפחתת רישום פלילי ומחיקתו.

The post תיק פלילי במסגרת שירות בצה"ל – רישום פלילי מופחת, מתי? appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

כשטוען זכות לנכות מגיש תביעות משרד הביטחון להכרה כנכה צה"ל לקצין התגמולים במשרד הביטחון, מסלול התביעה מתחלק למספר מישורים: מערכת עובדתית, רפואית ומשפטית.

רבים הם הקשים שעלול להיתקל בהם הטוען זכות לנכות בתביעה להכרתו כנכה צה"ל.

ברמה העובדתית:

· עדויות לתנאי השירות-

לרוב נדרש הטוען זכות לנכות להציג עדויות לתנאי שירותו, אשר גרמו להופעת החבלה או המחלה. לרוב המדובר בעדים ו/או במפקדים ששירתו עם התובע והיו נוכחים במהלך השירות לאירועים הרלוונטיים להופעת הפגימה.

לעיתים, עלול להתעורר קושי באיתור עדים אלו, למשל אם עבר זמן רב מאז האירועים המדוברים.

· איתור נתונים עובדתיים-

לפעמים, עלול להתעורר קושי באיסוף ואיתור נתונים עובדתיים רלוונטיים, למשל במקרה של חשיפה לקרינה מייננת, הבאת מידע על סוגה וכמותה.

ברמה הרפואית

• איתור מסמכים רפואיים – לא פעם, נתקל התובע בקושי לאתר חומר רפואי, כגון מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות מזמן שירותו הצבאי.
• איתור תיק רפואי צבאי – במקרים בהם חלף זמן רב מאז שחרורו של התובע, עלול הוא להיתקל בקושי ניכר באיתור תיקו הרפואי הצבאי ובהגשתו למשרד הביטחון.

ברמה המשפטית

חשוב להבין שעל מנת שיכירו בתובע כנכה צה"ל עליו להוכיח קשר סיבתי משפטי בין תנאי שירותו לבין התפרצות פגימתו, בין אם פיזית או נפשית.

על התובע להראות כי תנאי שירותו מהווים "טריגר", "הדק" ו"קרע פורייה" להופעת הפגימה, ולשם כך נדרש לקשור את הקשר בין המערכת העובדתית, הרפואית והמשפטית.

כמובן, שעלולים להתעורר קשיים רבים ומגוונים מהבחינה המשפטית, בבואו של התובע להוכיח את תביעתו.

על מנת להתמודד עם הקשיים בשלושת הרמות המוצגות לעיל, אנו ממליצים לתובעים להתייעץ עם עורך דין המתמחה בטיפול וייצוג משפטי של נכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון, טרם הגשת התביעה להכרתם כנכי צה"ל.

משרדנו מלווה את התובעים מתחילת ההליך, כולל איסוף הנתונים העובדתיים והרפואיים, דרך התנהלות ומגעים עם קצין התגמולים במשרד הביטחון ועד לשלב בו מוזמנים התובעים לפגישה עם רופא מומחה על מנת לבחון את הקשר הסיבתי ברמה הרפואית- משפטית.

אנו מציעים ליווי צמוד ותמיכה משפטית לתובעים, אשר מטבע ההליך נתקלים בקשיים רבים במסגרת ההתנהלות מול משרד הביטחון.

The post מה עושים כאשר נתקלים בקשים תוך כדי תביעות משרד הביטחון להכרה כנכה צה"ל appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

הפגיעה בבריאות החייל עלולה להתרחש במספר מישורים:

• פגיעה במישור הפיזי, למשל פציעה (כגון: חבלה בגפיים, בעמוד השדרה).
• פגיעה במישור הבריאותי, למשל מחלה (כגון: סוכרת, סרטן, אפילפסיה).
• פגיעה במישור הנפשי (כגון: פוסט טראומה, סכיזופרניה).

המתגייס לחיל קרבי עלול להיפגע פיזית תוך כדי אימונים וקל וחומר בעת מגע עם האויב, בזמן מלחמה או מרדף אחרי מחבלים.

יש לומר, שהסיכוי להיפגע פיזית בקרב החיילים הקרביים גדול לאין שיעור מאלו שהם תומכי לחימה.

לצד הפגיעות הפיזיות, עלול חיל קרבי גם לסבול מפגיעות נפשיות ותסמינים נפשיים, זאת בעקבות מעורבות באירועי מלחמה, מבצעים, חשיפה למראות קשים וטראומטיים.

המתגייס לתפקידים תומכי לחימה עלול גם כן להיפגע תוך כדי השרות הצבאי.

הפגיעה יכולה להיות פיזית – למשל עקב מעורבות בתאונות דרכים בזמן השרות, או חלילה התפרצות מחלה בזמן השרות, כתוצאה מחשיפה לתנאי שירות מסוימים.

המחוקק הישראלי בנה מסגרת חקיקתית המגנה על משרתי מערכת הביטחון וצה"ל, הן בסדיר, הן בקבע והן במילואים, מתוך הבנה כי קיים סיכוי תאורטי ומעשי כי יפגעו. על מנת שיוכר הטוען זכות לנכות כנכה צה"ל, עליו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו לבין פגימתו.

אנו ממליצים לכל אדם אשר נפגעה בריאותו, הפיזית או הנפשית, בעת שירותו הצבאי, לרכז את כל המסמכים הרפואיים והעובדתיים הקשורים לפגיעתו. אינפורמציה זו הינה קריטית בבואו להגיש תביעה להכרתו כנכה צה"ל.

כמו כן, מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך דין, המתמחה בטיפול וייצוג נכי צה"ל ונכים של מערכת הביטחון, טרם הגשת תביעה להכרה, על מנת לנהל את ההליך ולמצותו באופן הטוב ביותר.

The post הסיכוי להיפגע במהלך השרות הצבאי appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

אחת השאלות החשובות לטועני הזכות לנכות הינה – האם טרום הכרתם כנכי צה"ל, זכאים הם לטיפול רפואי מטעם משרד הביטחון.

נקדים ונאמר, הטוענים זכות לנכות הנפגעים בזמן מלחמה, מבצע צבאי וכיו"ב, התשובה חד משמעית ולמעשה אין השאלה עולה כלל ועיקר –

אדם שנפצע במלחמה או בפעילות מבצעית, מטופל מידית במימון משרד הביטחון טרם הכרתו כנכה צה"ל. כמו כן, גם הנפגעים בתאונת דרכים בזמן השרות זכאים לקבל טיפול רפואי מיד ובסמוך לפציעתם ובטרם הכרתם כנכי צה"ל.

למעשה, המחוקק שם לנגד עיניו מצבים בהם נפגעי מערכת הביטחון יכולים לקבל טיפול ושירות רפואי עוד בטרם התבררה תביעתם, זאת במטרה להקל על הנפגעים ולבוא לקראתם.

על מנת לקבל טיפולים רפואיים בשלב בו טרם מוכר כנכה צה"ל, על הטוען זכות לנכות או בא כוחו, במידה ומיוצג ע"י עורך דין, לפנות לקצין התגמולים, היושב במטה אגף השיקום במשרד הביטחון ומטפל בענייניו.

על קצין התגמולים מוטלת האחריות לפנות למרפאה המחוזית ולהורות להעניק לנפגע טיפול רפואי, בתחומים בהם הוגשה תביעתו.

מתן טיפולים רפואיים לנכי צה"ל מוכרים

החל מה- 01.01.96: נכים בדרגת נכות שבין 10%- 19% אינם זכאים לטיפולים רפואיים ולשירות רפואי מטעם משרד הביטחון, אלא רק נכים שדרגת נכותם היא 20% ומעלה (אלו הם נכים הזכאים גם לתגמול חודשי).

נציין, שנכים בדרגות נמוכות מ- 20% יקבלו טיפולים רפואיים באמצעות קופות החולים אליהן הן שייכים, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הטיפול הרפואי יינתן בנכות המוכרת בלבד, בהתאם לחוק, התקנות והוראות אגף השיקום. טיפול רפואי לנכי 100%+ יינתן גם מעבר לנכותם המוכרת, למעט טיפול קוסמטי.

הטיפול הרפואי כולל, בין היתר:

אשפוזים, טיפולים אמבולטוריים, בדיקות, תרופות, ליווי פיזי והטבות נוספות, כמוגדר בהוראות האגף. טיפולים אלו ניתנים לנכים בכל מוסדות הרפואה המוכרים בארץ בחו"ל, ובהתאם לקביעת הרופא המוסמך .

נכי צה"ל זכאים לקבל תרופות מאגף השיקום והוא יכול לבחור בין קבלתן בדיוור ישיר או משיכתן באחד מבתי המרקחת המופיעים ברשימה המפורסמת באתר אגף השיקום באינטרנט: https://www.shikum.mod.gov.il/.

נוסף על כך, ישנם שירותים רפואיים נוספים הניתנים לנכים מטעם אגף השיקום, למשל:

• ליווי פיזי לנכה הזקוק לכך, בהתאם להחלטת וועדת מלווים.
• מתן ציוד עזר, אביזרים רפואיים ואמצעים מיוחדים, לדוגמה: תותבות, כסא גלגלים, כלב נחייה לעיוורים, מכשירים אורתופדיים וכו'.
• מענק הבראה – ניתן אוטומטית, ללא צורך בפניית הזכאים. ניתן בהתאם לגובה אחוזי הנכות.
• טיפול בחמי מרפא – לסובלים ממחלות ו/או פציעות, בהתאם להוראת האגף.
• הטבות שונות – דמי ביגוד, מענק נעליים, מענק לציוד משתחק, דמי חימום, דמי קירור וכד', ניתנות לקבוצות נכים בהתאם לנכותם ועפ"י הוראות האגף.

מתן רכב רפואי

זכאים לכך הם נכים בעלי נכות קבועה, כמפורט להלן:

א. נכה המוכר על פגימות כוללות 50% ויותר לאחר שקלול אחוזי הנכות.
ב. נכה המוכר על 50% ללא שיקלול, כאשר הפגימות במערכת הלוקומוטורית (גפיים תחתונות, אגן ירכיים, עמוד שדרה מותני).
ג. נכה שדרגת נכותו 55% ללא שקלול, כאשר 10% מתוכם לפחות הינם על פגימה במערכת הלוקומוטורית.
ד. נכה 30% ומעלה גפיים תחתונות בלבד.
ה. נכה 30% פגוע עמוד שדרה + 10% על גפיים תחתונות.

הרופא המוסמך המחוזי

הרופא המוסמך המחוזי הינו הרופא המשקם של נכי צה"ל. בסמכותו לקבוע את היקף הטיפול הרפואי וההטבות הרפואיות הנלוות, אותן יקבל נכה צה"ל בגין הנכות המוכרת. הרופא המוסמך המחוזי קובע את מקום הטיפול ואופן קבלתו, מעורב באופן פעיל בהתאמת ציוד הרלוונטי לנכה וקובע את אפשרויות השיקום והתעסוקה, לרבות החלטה על אי כושר עבודה.

נציין, כי ניתן לערער על החלטת הרופא המחוזי בפני הרופא המוסמך המרחבי, כמו כן ניתן לערער על החלטת הרופא המוסמך המרחבי בפני הרופא המוסמך הראשי.

חשוב לציין, שישנם מקרים בהם אנו כעורכי הדין, דורשים ממשרד הביטחון טיפולים רפואיים עבור טוענים זכות לנכות, ומשרד הביטחון מעניק טיפולים ושירותים רפואיים עד לסיום ההליכים. למשל, לקה משרת מערכת הביטחון בסוכרת נעורים, הגיש תביעה להכרתו כנכה צה"ל ונדחה והגיש ערעור לבית משפט שלום ביושבו וועדת ערעורים. במידה והטוען זכות לנכות זקוק לטיפול רפואי, הכולל אינסולין ואף טיפול במשאבה, אלו יוענקו לו מטעם משרד הביטחון עד לתם ההליכים. אם בסוף ההליך יוכר בשיעור נכות של 20% ומעלה ימשך הטיפול הרפואי ובמידה ולא יוכר, יועבר הטיפול הרפואי למסגרת קופת החולים.

תגמול טיפול רפואי (תט"ר)

לצד הטיפולים והשירותים הרפואיים ישנם מקרים בהם מגיעים לזכאי תגמולים בעת מתן הטיפול הרפואי, זאת במקרים בהם אינו מסוגל לעבוד בשל הטיפולים. על מנת לקבל תגמולים על הזכאי או בא כוחו, במקרה ומיוצג, לפנות בבקשה למרפאה המחוזית במקום מגוריו.

גם במקרים בהם טוען זכות לנכות נמצא בשלב בירור תביעתו ועדיין אין לו אחוזי נכות, והוא אינו מסוגל לעבוד עקב טיפולים רפואיים, רצה המחוקק לבוא לקראתו ולהיטיב עמו ואפשר מתן תגמול טיפול רפואי- זאת במקרים בהם רופא מחוזי מטעם משרד הביטחון סבור כי אותו אדם יוכר כנכה צה"ל באחוזי נכות גבוהים. נציין, כי בד"כ טוענים זכות לנכות בשלב שכזה המבקשים תגמול טיפול רפואי, נדרשים לחתום על הסכמה כי במידה ולא יוכרו כנכי צה"ל ע"י קצין התגמולים- הם יידרשו להחזיר את הכספים ששולמו להם.

הכותבים הם:
עו"ד אבינו ביבר,
עו"ד נוי ביבר-ברנע
מתמחים בטיפול וייצוג נכי
צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון

The post טיפולים בנכי צה"ל לפי אחוזי נכות appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

סעיף 32 לחוק הנכים קובע את הכלל, לפיו התיישנות תחול על עילת תביעה בתוך 3 שנים מיום השחרור משירות צבאי, אשר במהלכו אירע האירוע שגרם לנכות, אלא אם כן מדובר במחלות ספציפיות לגביהן קבע שר הביטחון תקופת התיישנות ארוכה יותר.

כאמור, קביעתו של המחוקק מסויגת בחוק עצמו ובמיוחד בפרקטיקה הנהוגה וישנו חריג לכלל זה, אשר מיוחד לחוק הנכים ולא מופיע בחוקים אחרים:

ניתן להתגבר על תקופת ההתיישנות ולהאריך אותה, מעבר למה שכתוב בחוק, בתנאי שקיימת "חבלה רשומה".

כלשון החוק, "חבלה רשומה" הינה: "חבלה שנרשמה סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צה"ל או ברשומות אחרות המנוהלות על ידי המדינה, או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון".

המשמעות היא שקיים חומר רפואי ממוסמך, המעיד על הגבלה ו/או פרוץ מחלה בזמן השרות.

קצין התגמולים רשאי להפעיל שיקול דעת ולהאריך את תקופת ההתיישנות, אם סבור שמן הצדק לעשות כן ובהתקיים התנאים הבאים:

א. הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה ע"י חבלה רשומה;

ב. ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;

ג. ההשהיה לא הביאה ולא הייתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;

ד. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה, נושא הבקשה.

פסיקת בתי המשפט קבעה מבחן משולש לבחינת קיומה של חבלה רשומה עפ"י סעיף 32א לחוק הנכים, לפיו צריך להיות רישום המעיד על פגיעה בגוף; אירוע שגרם לפגיעה הזו; וסמיכות זמנים בין האירוע לבין הרישום.

חשוב לציין, כי בפרקטיקה, בתי המשפט כמעט ולא יגבילו בזמן את הגשת התביעה, אף אם חלפו שנים רבות מיום אירוע הפציעה או פרוץ המחלה.

כמו כן, בולטת מאד גישת הפסיקה והפרקטיקה הנהוגה בהלומי קרב (P.T.S.D.):

מן המפורסמות, כי הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים לדוגמה – אין מחלוקת כי לקו בהלם קרב עקב חוויות המלחמה והגישו תביעתם להכרתם כנכי צה"ל שנים רבות אחרי 1973 (מאז המלחמה) לעיתים בשנות ה- 90 ואף לעיתים בשנות ה- 2000.

שאלת התיישנות הועלתה במקרים אלו ע"י קצין התגמולים במשרד הביטחון, ובתמציתיות נאמר כי נדחתה כמעט על הסף.

ראוי לציין, כי למרות המפורט בנושא ההתיישנות, אנו ממליצים לטוענים זכות לנכות "לא לישון" על זכויותיהם (אם הם מודעים אליהן), ולא להמתין זמן ממושך מאז פרוץ עילת התביעה ועד להגשתה. כמובן, שמשרדנו ישמח לייעץ ולתת מענה בכל שאלה העולה בסוגיה זו.

הכותבים הם:
עו"ד אבינו ביבר,
עו"ד נוי ביבר-ברנע
מתמחים בטיפול וייצוג נכי
צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון

The post התיישנות בתביעות מול קצין התגמולים במשרד הביטחון appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

על החלטת בית משפט השלום, ביושבו כוועדת ערעורים לפי חוק הנכים "בפירמידה" המשפטית שבנה המחוקק, רשאי הטוען זכות לנכות לערער על פסק דינו של בית משפט השלום, היושב כוועדת ערעורים לפי חוק הנכים.

מבחינת סדרי הדין

ערעור על החלטת וועדת ערעורים ידון בפני בית משפט מחוזי, בפני הרכב של שלושה שופטים.

הערעור יוגש בכתב למשרד הרישום של בית המשפט המחוזי, בהתאם לאזור השיפוט. נהוג להגיש את הערעור במסירת שלושה עותקים של כתב הערעור, וכמו כן לצרף מספר עותקים נוסף לשם המצאתם למשיבים. לכך יצורף גם העתק מההודעה על ההחלטה.

יש להגיש את הערעור תוך 45 ימים מהמיום בו הגיע העתק מההחלטה אל המערער ו/או לבא כוחו.

הערעור חייב להתמקד בנקודות משפטיות בלבד. כתב הערעור רצוי כי יצביע על טעויות משפטיות בהכרעת הדין של וועדת הערעורים ולא ינסה לערער על עובדות קיימות או מהימנות.

מן הראוי לציין ולהדגיש, כי ערעורים בפני בית המשפט המחוזי דורשים מקצועיות משפטית רבה וניסיון רב, על כן מומלץ מאוד להיעזר ולהיוועץ באיש מקצוע בעל מומחיות בטיפול בהליכים מסוג זה.

כאמור, כתב הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי, והעתקו מועבר לפרקליטות המדינה. ביום הדיון מאפשר בית המשפט לכל אחד מהצדדים, כלומר, לעורך הדין מטעם הטוען זכות לנכות ולעורך הדיון מטעם פרקליטות המדינה, המייצג את קצין התגמולים, להשלים טענותיו בע"פ, להציג עמדתו ולנסות לשכנע את ביהמ"ש בטענותיו.

The post ערעור לבית המשפט המחוזי – וועדת ערעורים להכרה בנכי צה"ל appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

פגימת ברכיים הינה אחת הפגימות הנפוצות ביותר בקרב משרתי מערכת הביטחון.

מניסיון עבודה של שנים רבות בתחום, לא אחת אנו נתקלים בפגיעות כדלקמן:

א. חבלה סיבובית בברך.
ב. מעידה או דריכה לא נכונה על הרגל ופגיעה בברך.
ג. תנועה חדה עם משקל על הגוף, הגורמת לפגיעה בברך.
ד. חבלה ישירה בברך- נפילה או מכה ישירה בברך.

• המחוקק הקדיש פרק נרחב ומפורט על פגימת הברך, בתקנה 48 (2) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל- 1969.

בהתאם לתקנה 48(2), הלוקה בפגימה בברך עשוי להיות משובץ באחת מהחלופות הבאות:

בעיות אי יציבות וקשיון

• אי יציבות צדדית קשה, בה הברך מתעקמת תחת משקל הגוף לצד אחד – הלוקה בפגימה זו (לצמיתות) יזכה ב- 30% נכות.
• אי יציבות אחורית-קדמית, ע"י התעקמות הברך תחת משקל הגוף – הלוקה בפגימה זו (לצמיתות), יזכה ב- 20% נכות.
• קשיון נח בברך – הלוקה בפגימה זו יזכה ב- 30% נכות.
• קשיון לא נח בברך – הלוקה בפגימה זו יזכה ב- 50% נכות.

בעיות כיפוף ויישור

כמו כן, המחוקק הקדיש פרק לבעיות כיפוף ויישור הברך, הנובעים עקב פגיעה בברך, בה הלוקה בפגימה עשוי להשתבץ באחוזי נכות בין 1% ל- 30%, ובבעיה שביטויה יישור הברך- אף עד 50% נכות.

נזק למיניסקוס

• נזק למיניסקוס בצורה קלה: הלוקה בפגימה זו יזכה ב- 10% נכות.
• נזק למיניסקוס עם מצב של Locking: הלוקה בפגימה יזכה ב- 20% נכות.
• 1% נכות יזכה מי שיש שסובל מפגימה במיניסקוס, ללא כל בעיות תפקודיות.

צא ולמד, כי טוענים זכות לנכות הנפגעים בברך (כמו בכל פגימה אחרת ואולי אף ביתר שאת, לאור האמור לעיל)- כדאי מאוד שיבינו את מהות פגיעתם באופן כללי, על כן רצוי ומומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע מומחה בתחום, עו"ד ואולי גם רופא.

תפקידו של עורך דין מומחה בתחום היא להעניק הכוונה מקצועית באשר לשיבוץ מקסימלי של פגימתם בתקנות, אליו ניתן להגיע.

לאור ניסיון של למעלה מ- 30 שנה בטיפול בנכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון, אנו עושים כמיטב יכולתנו להעניק לנפגעים בפגיעות ברכיים את הייעוץ וההכוונה המתאימים ביותר אשר הולמים את מצבם, על מנת למקסם את אחוזי הנכות ולוודא שישובצו בתקנה העולה בקנה אחד עם מצבם הרפואי.

על מנת לעשות כן, אנו מתחשבים באופי הפגיעה בברך, במהות החבלה, ביכולת התפקוד של הנבדק, ובכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שברשות הטוען זכות לנכות.

חשוב לציין, שיש להבדיל בפגיעות בברך, בין הנזק הבלתי הפיך שנגרם לבין הנזק ההפיך שנגרם לברך. באופן טבעי, לגוף נטייה להתאושש ולהחלים, ויתכנו מצבים בהם ראוי להעניק לנבדק 30% נכות, בסמוך למועד פציעתו, ברם נכות זו תהיה זמנית בלבד ולא תמיד ניתן לצפות באיזו מידה תחלים הברך ומה יהיה אופי ההחלמה.

כמו כן, רבים הנפגעים בברך הזקוקים להתערבות כירורגית ולניתוחים ארטרוסקופיים, לשם טיפול במגוון פגיעות, כגון: קרעים ברצועות הצולבות; קרע במיניסקוס; פגיעה בסחוס; הוצאת גוף זר שהתנתק בברך; פריקות או תת- פריקות של הפטלה (פיקת הברך) ועוד.

התערבות ניתוחית ללא ספק עשויה לשנות את תמונת המצב ולהשפיע הן על גובה אחוזי הנכות של הנבדק והן על קיבוע האחוזים, כך שמומלץ מאוד להיוועץ במומחה בתחום, שיוכל להכין את הנבדק ולכוונו טרם בדיקתו בפני הוועדה הרפואית במשרד הביטחון.

כאן המקום לציין, את חשיבות אחוזי הנכות בגין פגימת הברך, גם באשר לזכויות הנכה, כאשר הלוקה בפגימה בגפיים התחתונות שאחוזי נכותו הם 30% לצמיתות- זכאי לרכב רפואי לכל ימי חייו.

אנו ממליצים ללוקה בפגימה בברך (כמו בכל פגימה אחרת):

א. לאסוף ולתעד את כל החומר הרפואי הנוגע לפגיעה בברך.

ב. לדרוש העתק של כל בדיקת הדמיה המבוצעת, הן של דיסק הבדיקה והן של הפענוח.

אנו ממליצים בחום למשרתי צה"ל ומערכת הביטחון שנפגעו בברכם, אשר חוו אירוע חבלה ספציפי, לאלו שמעדו ונפלו לא נכונה על הרגל, לאלו שחוו פגיעות סיבוביות בברך או פגיעות של שחיקה כתוצאה מסחיבת משאות כבדים, להצטייד בדו"ח פציעה ברור וחתום בידי מפקדים. דו"ח זה הינו קריטי ומשמעותי כראיה בהוכחת הקשר הסיבתי בין תנאי השירות לבין הפגיעה בברך, בתביעה להכרתם כנכי צה"ל, המתבררת בפני קצין התגמולים במשרד הביטחון.

המאמר פונה לשני המינים.

הכותבים הם:
עו"ד אבינו ביבר,
עו"ד נוי ביבר-ברנע
מתמחים בטיפול וייצוג נכי
צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון

The post תביעה נגד משרד הביטחון: מקרה של פגיעה בברך והכרה כנכה צה"ל appeared first on עורך דין אבינו ביבר.

יחד עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים בהם המאבק יהיה, בראש ובראשונה, על עצם הכרתם כנכי צה"ל, משמע על קיום הקשר הסיבתי בין תנאי שירותם לבין פגימתם בעמ"ש.

הפגיעות בעמוד השדרה מתחלקות למספר סוגים:

א. פגיעה כתוצאה מחבלה – המדובר במקרים בהם התרחש אירוע פציעה ברור, כגון: נפילה, תאונה, מעידה, מכה חזקה וכו'.

ב. פגיעה כתוצאה מחדירת גוף זר – פציעה כתוצאה מחדירת קליע, רסיס, וכו'.

ג. פגיעה כתוצאה מהרמת משא כבד – המדובר במקרים בהם הורם ציוד/משא/משקל כבד, בין אם באירוע חד פעמי ובין אם נשיאת משקלים לאורך זמן ממושך, שהביאה לבסוף לפגיעה בעמ"ש.

ד. פגיעה כתוצאה מפעילות פיזית מאומצת שהביאה לשחיקה – הכוונה למיקרו-טראומות שנגרמו לעמוד השדרה בשל פעילות גופנית אינטנסיבית וממושכת, תוך כדי תנועות כיפוף ו/או סיבוב, עד כדי הופעת פגימה בעמ"ש.

נקדים ונאמר, בשני סוגי הפגיעות הראשונות המתוארות לעיל, א' וב', במידה שאין ספק שמקור הפגיעה בעמ"ש הוא בתנאי השירות- מאבקם של הטוענים זכות לנכות יהיה על גובה אחוזי הנכות ולא על עצם הכרתם כנכי צה"ל.

במקרים שכאלו, אנו ממליצים לטוענים זכות לנכות להצטייד ב"דו"ח פציעה", הוא מסמך המתאר את תולדות החבלה/פציעה וחתום בידי מפקד.

הבעייתיות והקושי בסוגי פגיעות ג' וד' לעיל:

לאור ניסיון של 30 שנה בטיפול בנכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון, פנו למשרד הח"מ במשך השנים מבקשי זכות לנכות והכרה כנכי צה"ל, בטענות הבאות:

"הרמתי משא כבד ושמעתי 'קליק' בגב"
"במשך שנים רבות סחבתי ציוד כבד וגבי כואב"
"לאורך זמן ממושך סחבתי משקלים, ונתגלו לי פריצות דיסק/בלטי דיסק"
"במסגרת תפקידי ביצעתי פעילות פיזית מאומצת, כפיפות ותנועות סיבוביות של הגב ואני סובל מכאבים חזקים"

הטוענים אחת מהטענות המנויות לעיל, אף הם מתחלקים לשני סוגים:

א. אלו המצליחים להשיג דו"ח פציעה ממפקדים – ראשית, ראוי לציין כי הם אינם רבים. אלו המשיגים דו"ח פציעה, מעמדם כטוענים זכות לנכות משתפר עד מאד, הואיל ומשהב"ט נוטה לראות בדו"ח כראיה מתקבלת על הדעת בעניין הקשר הסיבתי בין הפגיעה בגב לבין תנאי השרות.

ב. אלו שאין להם דו"ח פציעה קונקרטי – לצערנו, מי שאין בידו דו"ח פציעה שכזה, המצביע על קשר סיבתי ישיר בין תנאי השרות לפגיעה בעמ"ש, הכנת תביעתו להכרה כנכה צה"ל דורשת "עבודת שטח" לא מעטה.

בכל מקרה, רצוי כי הטוענים זכות לנכות יצטיידו בתצהירי מפקדים, המעידים על תנאי שירותם, אופי תפקידם, על כך שסחבן ציוד רב על גבם, הרימו משקלים כבדים וכיו"ב. תצהירים אלו עשויים להקל על משרד הביטחון וקצין התגמולים לקשור הקשר הסיבתי בין הפגיעה בע"ש לתנאי השרות.

ראוי לציין, שתביעה להכרה כנכה צה"ל, הבנויה נכון מבחינה משפטית, מורכבת ממערכת עובדתית של תנאי שרות, מערכת רפואית דיאגנוזית ומערכת משפטית המדגימה קשר סיבתי בין תנאי השרות לפרוץ הפגימה בעמ"ש.

במקרים המתוארים לעיל, תיאור תנאי השרות חייב להיות מפורט מאוד. לשון אחרת, הטוען זכות לנכות חייב לפרט היטב כמה זמן סחב ו/או הרים ציוד כבד, מה משקל הציוד, מתי החל לחוש בכאבים בע"ש וכיו"ב.

נכי צה"ל המוכרים בגין פגימה בעמ"ש (צווארי, מותני, תחתון) מתחלקים באופן כללי לכמה סוגים:

• נכים המוכרים בגין כאבים כרוניים ללא מגבלות בעמ"ש- אלו זוכים ל- 1% נכות.
• נכים המוכרים בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש- אלו זוכים ל- 10% נכות.
• נכים המוכרים בגין הגבלה בינונית בתנועות עמ"ש- אלו זוכים ל- 20% נכות.
• נכים המוכרים בגין הגבלה קשה בתנועות עמ"ש- אלו זוכים ל- 30% נכות.

ראוי לציין כי ב- 30% נכות בד"כ מוכרים אלו שעברו התערבויות ניתוחיות כמו שאיבת דיסק או קיבוע בעמ"ש.

לאור ניסיוננו, הפגימות בעמ"ש אצל משרתי הביטחון הן רבות מאד, מאבקם מוצדק, ברם צפויה להם דרך ארוכה של בירור עובדתי ע"י משהב"ט.

נסכם בכך, שהנפגע בעמ"ש במסגרת שירותו, ולו אף באופן קל (כאב קל), אל לו לוותר על הגשת בקשה להכרתו כנכה צה"ל, מהסיבה שסבל וכאב הם דינמיים ועלולים להחמיר לאורך זמן.

יש לתת את הדעת, שלעיתים אף עלולה הפגיעה בעמ"ש להתפתח לפגיעה עצבית-נוירולוגית (דוגמת לחץ על מוצא השורש; לחץ על השק התקאלי והדוראלי), להקרין כאב לגפיים התחתונות ולגרום למגבלות בהליכה.

המאמר פונה לשני המינים.

הכותבים: עו"ד אבינו ביבר, עו"ד נוי ביבר-ברנע – מתמחים בטיפול וייצוג נכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון

The post "הקש ששבר את גב החייל": פגיעה בעמוד השדרה – תביעה להכרה כנכה צה"ל appeared first on עורך דין אבינו ביבר.