המתגייס לצה"ל, בין כחייל קרבי ובין כתומך לחימה, עלול להיפגע בבריאותו תוך כדי השרות הצבאי. כך גם המתגייס לשורות מערכת הביטחון, בתפקידים שונים במוסד, שב"כ, מג"ב, משטרת ישראל.
הפגיעה בבריאות החייל עלולה להתרחש במספר מישורים:
- פגיעה במישור הפיזי, למשל פציעה (כגון: חבלה בגפיים, בעמוד השדרה).
- פגיעה במישור הבריאותי, למשל מחלה (כגון: סוכרת, סרטן, אפילפסיה).
- פגיעה במישור הנפשי (כגון: פוסט טראומה, סכיזופרניה).
המתגייס לחיל קרבי עלול להיפגע פיזית תוך כדי אימונים וקל וחומר בעת מגע עם האויב, בזמן מלחמה או מרדף אחרי מחבלים.
יש לומר, שהסיכוי להיפגע פיזית בקרב החיילים הקרביים גדול לאין שיעור מאלו שהם תומכי לחימה.
לצד הפגיעות הפיזיות, עלול חיל קרבי גם לסבול מפגיעות נפשיות ותסמינים נפשיים, זאת בעקבות מעורבות באירועי מלחמה, מבצעים, חשיפה למראות קשים וטראומטיים.
המתגייס לתפקידים תומכי לחימה עלול גם כן להיפגע תוך כדי השרות הצבאי.
הפגיעה יכולה להיות פיזית – למשל עקב מעורבות בתאונות דרכים בזמן השרות, או חלילה התפרצות מחלה בזמן השרות, כתוצאה מחשיפה לתנאי שירות מסוימים.
המחוקק הישראלי בנה מסגרת חקיקתית המגנה על משרתי מערכת הביטחון וצה"ל, הן בסדיר, הן בקבע והן במילואים, מתוך הבנה כי קיים סיכוי תאורטי ומעשי כי יפגעו. על מנת שיוכר הטוען זכות לנכות כנכה צה"ל, עליו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו לבין פגימתו.
אנו ממליצים לכל אדם אשר נפגעה בריאותו, הפיזית או הנפשית, בעת שירותו הצבאי, לרכז את כל המסמכים הרפואיים והעובדתיים הקשורים לפגיעתו. אינפורמציה זו הינה קריטית בבואו להגיש תביעה להכרתו כנכה צה"ל.
כמו כן, מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך דין, המתמחה בטיפול וייצוג נכי צה"ל ונכים של מערכת הביטחון, טרם הגשת תביעה להכרה, על מנת לנהל את ההליך ולמצותו באופן הטוב ביותר.