תביעת הכרה כנכה צה"ל

הכרה כנכה צה"ל – הגשת תביעה

תפקידנו כעורכי דין המייצגים נכי צה"ל ומערכת הביטחון, במאבק עבור הכרה כנכה צה"ל ולקבלת אחוזי נכות, הוא חשוב מאין כמוהו.
עלינו מוטל ניהול דיאלוג שוטף עם משרד הביטחון, ומתן מענה רציף לדרישותיו בהליך הבירור העובדתי-רפואי בתביעה. כמו כן, קיימת חשיבות גדולה בהכנת הנכה לוועדה רפואית לבדיקת הקשר הסיבתי, קרי הכנה מדוקדקת לקראת בדיקתו בידי רופא מומחה מטעם משהב"ט, לצורך כתיבת חוות דעת רפואית.
נוסף על כך, אנו מכינים את הנכה לקראת בדיקת וועדה רפואית מחוזית מטעם משהב"ט, לקביעת אחוזי נכות, ובמקרים מסוימים מלווים אותו לוועדה הרפואית ומייצגים אותו בפניה.

המשרת במערכת הביטחון, בכללה שירות בצה"ל, שב"כ, מוסד, משטרת ישראל, משמר הגבול וכיו"ב, עלול להיפגע בבריאותו בשני אופנים:

• להיפצע פיזית
• ללקות במחלה (גופנית או נפשית)

א. ניתן לחלק את הפציעות ל- 3 סוגים עיקרים:

1. פגיעה אובדנית – הכוונה לאובדן איבר מגוף הנפגע (יד, רגל, עין וכיו"ב) – במקרים כגון דא, המחוקק נתן "תג מחיר" לכל איבר ואין הכרח להיעזר בשירותי עורך דין, היות שהחוק והתקנות מקנים אחוזי נכות ברורים בהתאם לאובדן האיבר.
2. פציעה/חבלה מובהקת שאירעה בעקבות תנאי השירות – הכוונה למקרים שבהם הנפגע חווה טראומה גופנית חד משמעית בעקבות תנאי שירותו. לדוגמה: ספג כדור ביד, בחזה, בכתף; נפל מכלי רכב צבאי וכו'.
   במקרים מסוג זה, המאבק מול משרד הביטחון יתמקד בגובה אחוזי הנכות שלהם זכאי הנכה. השאלות המרכזיות יהיו: מהו הנזק הבלתי הפיך של הנכה? כיצד מתבטאת הירידה בכושר הפעולה שלו? מהן המגבלות התפקודיות של הנכה?
3. פגיעה פיזית עקב שחיקה ממושכת – הכוונה לכך שאיבר בגוף נשחק עקב מאמצים ממושכים במסגרת השרות, כגון: קריעת רצועה בכתף בעקבות נשיאת משקלים; פגיעה ברצועות או בסחוס הברך עקב מאמצים פיזיים מתמשכים וכו'. במקרים מסוג זה, מאבק הנפגע יהיה על עצם ההכרה כנכה צה"ל, קרי שכנוע קצין התגמולים כי הפגיעה אירעה בעקבות תנאי השרות, וכי קיים קשר סיבתי ישיר בין אופי תנאי השירות להופעת הפגיעה הפיזית.

ב. מחלות (גופניות או נפשיות):

משרתי מערכת הביטחון עלולים לחלות בעת השרות בכל סוגי המחלות: סרטן, יתר לחץ דם, סוכרת נעורים, וכיו"ב. גם פגיעות נפשיות עלולות להתפרץ במהלך השירות, דוגמת: פוסט טראומה (P.T.S.D.), סכיזופרניה ועוד. במקרים כאלו חייב הטוען זכות לנכות להוכיח ברמה מתקבלת על הדעת כי תנאי השרות הם "הטריגר", "ההדק" ו"הקרקע הפורייה" להתפרצות המחלה. על מנת להיות מוכר כנכה צה"ל יש להוכיח קשר סיבתי משפטי – רפואי בין תנאי השירות לבין התפרצות המחלה במהלכו.

קשור: תביעה נגד משרד הבטחון – כל מה שצריך לדעת

טיפול בנפגע וייצוגו בתביעה להכרתו כנכה צה"ל

משך הליך בירור התביעה להכרת נפגע כנכה צה"ל עשוי להימשך מספר שנים, בהן נערך בירור מעמיק ומקיף ע"י קצין התגמולים והממונים מטעמו, של שלושת הרכיבים העיקריים בתביעה להכרה כנכה צה"ל:

1. רכיב עובדתי – נושא אופי תנאי השירות ומאפייניו
2. רכיב רפואי – נושא הפגיעה/חבלה; אבחנת המחלה (הגופנית או הנפשית)
3. רכיב משפטי – נושא הקשר הסיבתי בין תנאי השירות לבין הופעת הפגיעה או המחלה במהלכו.

תפקיד עורך הדין, המייצג את הנכה בתביעה להכרתו כנכה צה"ל, היא ללוותו לאורך כל ההליך, מרגע הגשת התביעה ועד להחלטת קצין התגמולים, האם להכיר בו כנכה צה"ל בגין פציעתו או בגין המחלה (הפיזית או הנפשית) בה לקה.
לרוב, אם מוכר הנפגע כנכה צה"ל ייצג עורך הדין את הנכה גם בפני וועדה רפואית מטעם משרד הביטחון, לצורך קביעת אחוזי נכות.

הליך הטיפול והליווי המשפטי של הנכה בתביעה מול משרד הביטחון, הינו ארוך, ממושך ומורכב. ההליך כולל, בין היתר:

• איסוף וריכוז כל החומר העובדתי והרפואי מטעם הטוען זכות לנכות.
• הכנת תצהיר מפורט באשר לתנאי השירות של הנפגע, שהיה בהם כדי לגרום להופעת החבלה או המחלה.
• איתור והגשת מסמכים עובדתיים המאשרים את תנאי השירות.
• יצירת קשר עם עדים, לשם ריכוז עדויות תומכות להופעת החבלה/מחלה.
• המצאת חומר רפואי ומסמכים רפואיים עבור משרד הביטחון.
• איתור והגשת תיקים רפואיים אזרחיים וצבאיים של הנפגע וכ"ו.