רב המאבקים של נפגעי מערכת הביטחון (בכללם חיילי צה"ל בסדיר, בקבע, במילואים, משרדי שב"כ, מוסד, משטרת ישראל, משמר הגבול), בעניין פגיעות בגב ועמוד השדרה (להלן: עמ"ש), הוא על גובה אחוזי הנכות.
יחד עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים בהם המאבק יהיה, בראש ובראשונה, על עצם הכרתם כנכי צה"ל, משמע על קיום הקשר הסיבתי בין תנאי שירותם לבין פגימתם בעמ"ש.
הפגיעות בעמוד השדרה מתחלקות למספר סוגים:
א. פגיעה כתוצאה מחבלה – המדובר במקרים בהם התרחש אירוע פציעה ברור, כגון: נפילה, תאונה, מעידה, מכה חזקה וכו'.
ב. פגיעה כתוצאה מחדירת גוף זר – פציעה כתוצאה מחדירת קליע, רסיס, וכו'.
ג. פגיעה כתוצאה מהרמת משא כבד – המדובר במקרים בהם הורם ציוד/משא/משקל כבד, בין אם באירוע חד פעמי ובין אם נשיאת משקלים לאורך זמן ממושך, שהביאה לבסוף לפגיעה בעמ"ש.
ד. פגיעה כתוצאה מפעילות פיזית מאומצת שהביאה לשחיקה – הכוונה למיקרו-טראומות שנגרמו לעמוד השדרה בשל פעילות גופנית אינטנסיבית וממושכת, תוך כדי תנועות כיפוף ו/או סיבוב, עד כדי הופעת פגימה בעמ"ש.
נקדים ונאמר, בשני סוגי הפגיעות הראשונות המתוארות לעיל, א' וב', במידה שאין ספק שמקור הפגיעה בעמ"ש הוא בתנאי השירות- מאבקם של הטוענים זכות לנכות יהיה על גובה אחוזי הנכות ולא על עצם הכרתם כנכי צה"ל.
במקרים שכאלו, אנו ממליצים לטוענים זכות לנכות להצטייד ב"דו"ח פציעה", הוא מסמך המתאר את תולדות החבלה/פציעה וחתום בידי מפקד.
הבעייתיות והקושי בסוגי פגיעות ג' וד' לעיל:
לאור ניסיון של 30 שנה בטיפול בנכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון, פנו למשרד הח"מ במשך השנים מבקשי זכות לנכות והכרה כנכי צה"ל, בטענות הבאות:
"הרמתי משא כבד ושמעתי 'קליק' בגב"
"במשך שנים רבות סחבתי ציוד כבד וגבי כואב"
"לאורך זמן ממושך סחבתי משקלים, ונתגלו לי פריצות דיסק/בלטי דיסק"
"במסגרת תפקידי ביצעתי פעילות פיזית מאומצת, כפיפות ותנועות סיבוביות של הגב ואני סובל מכאבים חזקים"
הטוענים אחת מהטענות המנויות לעיל, אף הם מתחלקים לשני סוגים:
א. אלו המצליחים להשיג דו"ח פציעה ממפקדים – ראשית, ראוי לציין כי הם אינם רבים. אלו המשיגים דו"ח פציעה, מעמדם כטוענים זכות לנכות משתפר עד מאד, הואיל ומשהב"ט נוטה לראות בדו"ח כראיה מתקבלת על הדעת בעניין הקשר הסיבתי בין הפגיעה בגב לבין תנאי השרות.
ב. אלו שאין להם דו"ח פציעה קונקרטי – לצערנו, מי שאין בידו דו"ח פציעה שכזה, המצביע על קשר סיבתי ישיר בין תנאי השרות לפגיעה בעמ"ש, הכנת תביעתו להכרה כנכה צה"ל דורשת "עבודת שטח" לא מעטה.
בכל מקרה, רצוי כי הטוענים זכות לנכות יצטיידו בתצהירי מפקדים, המעידים על תנאי שירותם, אופי תפקידם, על כך שסחבן ציוד רב על גבם, הרימו משקלים כבדים וכיו"ב. תצהירים אלו עשויים להקל על משרד הביטחון וקצין התגמולים לקשור הקשר הסיבתי בין הפגיעה בע"ש לתנאי השרות.
ראוי לציין, שתביעה להכרה כנכה צה"ל, הבנויה נכון מבחינה משפטית, מורכבת ממערכת עובדתית של תנאי שרות, מערכת רפואית דיאגנוזית ומערכת משפטית המדגימה קשר סיבתי בין תנאי השרות לפרוץ הפגימה בעמ"ש.
במקרים המתוארים לעיל, תיאור תנאי השרות חייב להיות מפורט מאוד. לשון אחרת, הטוען זכות לנכות חייב לפרט היטב כמה זמן סחב ו/או הרים ציוד כבד, מה משקל הציוד, מתי החל לחוש בכאבים בע"ש וכיו"ב.
נכי צה"ל המוכרים בגין פגימה בעמ"ש (צווארי, מותני, תחתון) מתחלקים באופן כללי לכמה סוגים:
- נכים המוכרים בגין כאבים כרוניים ללא מגבלות בעמ"ש- אלו זוכים ל- 1% נכות.
- נכים המוכרים בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש- אלו זוכים ל- 10% נכות.
- נכים המוכרים בגין הגבלה בינונית בתנועות עמ"ש- אלו זוכים ל- 20% נכות.
- נכים המוכרים בגין הגבלה קשה בתנועות עמ"ש- אלו זוכים ל- 30% נכות.
ראוי לציין כי ב- 30% נכות בד"כ מוכרים אלו שעברו התערבויות ניתוחיות כמו שאיבת דיסק או קיבוע בעמ"ש.
לאור ניסיוננו, הפגימות בעמ"ש אצל משרתי הביטחון הן רבות מאד, מאבקם מוצדק, ברם צפויה להם דרך ארוכה של בירור עובדתי ע"י משהב"ט.
נסכם בכך, שהנפגע בעמ"ש במסגרת שירותו, ולו אף באופן קל (כאב קל), אל לו לוותר על הגשת בקשה להכרתו כנכה צה"ל, מהסיבה שסבל וכאב הם דינמיים ועלולים להחמיר לאורך זמן.
יש לתת את הדעת, שלעיתים אף עלולה הפגיעה בעמ"ש להתפתח לפגיעה עצבית-נוירולוגית (דוגמת לחץ על מוצא השורש; לחץ על השק התקאלי והדוראלי), להקרין כאב לגפיים התחתונות ולגרום למגבלות בהליכה.
המאמר פונה לשני המינים.
הכותבים: עו"ד אבינו ביבר, עו"ד נוי ביבר-ברנע – מתמחים בטיפול וייצוג נכי צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון
