הכוונה לטוענים זכאות לנכות בפגימות לבביות
בדומה לכל אדם בחיים האזרחיים, עלול משרת הביטחון (חייל בעת שירות סדיר, קבע או מילואים; איש שב"כ; מוסד; משטרת ישראל; משמר הגבול וכו'), ללקות בליבו בזמן השירות.
עצם העובדה כי משרת הביטחון לקה בליבו בזמן השירות, לא מקנה לו "זכות אוטומטית" להיות מוכר כנכה צה"ל.
על מנת שיוכר כנכה צה"ל, משרת בשירות הביטחון שלקה בליבו, חייב להוכיח ברמה משפטית מתקבלת על הדעת, כי תנאי השרות הם הגורם, "הטריגר", "ההדק" ו"הקרקע הפורייה" להתפרצות פגימתו הלבבית.
מניסיון של שנים רבות, נפגשנו עם טוענים זכות לנכות בפגימות לבביות בשתי סיטואציות, כדלקמן:
- טוענים זכות לנכות ולהכרה כנכה צה"ל שלקו בליבם בהתקף לב פתאומי- אוטם שריר הלב.
- טוענים זכות לנכות ולהכרה כנכי צה"ל, שעקב מחלת לב איסכמית נוצרה אצלם היצרות בעורקי הלב והם לקו בליבם.
בתקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), ייחד המחוקק פרק ארוך לפגימות הלבביות: החל ממחלות לב מסתמיות, מחלת לב כללית, אוטם שריר הלב, מחלת שריר הלב, דלקת פנים הלב, שריר הלב או קרום הלב וכיו"ב.
מן הראוי לאבחן עובדתית מצב בו משרת הביטחון לקה בליבו באופן פתאומי- אם למצב זה קדם מתח נפשי חריג, כגון: לחץ עקב פעילות מבצעית מלחמתית או חשיפה לחוויות פצועים והרוגים.
סמיכות אירוע פגימה לבבית, שבאה לידי ביטוי באוטם, לתנאי שרות הכוללים לחץ נפשי חריג, יגדילו את הסיכוי שמשרד הביטחון יכיר בקשר הסיבתי בין תנאי השרות המפורטים, לבין פרוץ פגימת הלב כמתואר.
להבדיל, אם לקה משרת הביטחון בליבו, כשעובדות תנאי שירותו כוללים לחץ נפשי מתמשך לאורך שנים- ניסיון עבודה רב שנים עם משרד הביטחון מלמדנו שהטוען זכות לנכות במצב שכזה יצטרך לגבות את תביעתו במערכת עובדתית ברורה עם עדויות תומכות למתחים ולחצים ממושכים בתנאי השרות, שגרמו בסופו של דבר להתפרצות פגימת הלב.
כמו כן, בתביעה להכרה כנכה צה"ל המאגדת בתוכה מערכת עובדתית, רפואית ומשפטית, מומלץ מאד לטוען זכות לנכות לפרט פירוט רב, יסודי ומעמיק את תנאי שירותו המלחיצים, שגרמו לו למתח חריג אשר הביאוהו בסופו של דבר להתפרצות פגימת הלב, בין אם באה לידי ביטוי באוטם פתאומי ובין אם באה לידי ביטוי בלחצים בחזה שזוהו בסופו של עניין, כמחלת לב כלילית.
יש לקחת בחשבון, שתביעה להכרה כנכה צה"ל, בגין פגימות לבביות, מתבררת זמן ממושך ע"י משרד הביטחון- אגף השיקום, מבחינת המערכת העובדתית הטמונה בה.
כאן המקום לומר בלשון ברורה לטוענים זכות לנכות, שישנם מצבים לא מעטים בה הטוען זכות לנכות ניחן במאפיינים שמהווים גורם סיכון לחלות וללקות בליבו כמו:
עישון ממושך, כולסטרול ברמות גבוהות, השמנת יתר וכיו"ב.
גורמי סיכון אלו מקשים עד מאוד להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי השרות לעצם התפרצות מחלת הלב על כל ביטוייה.
לטעמנו, יש להתייעץ ברופא מומחה המתמצא בתחום, בנושא הקשר הסיבתי בין תנאי השרות להתפרצות פגימות הלב טרום הגשת התביעה.
הכותב הוא עו"ד אבינו ביבר ,מתמחה בטיפול וייצוג נכי צה"ל ומערכת הביטחון
